אמירות דובאי, התחילה ככפר דייגים קטן, שהוקם בתחילת המאה ה18. תושבי הכפר, עסקו לפרנסתם בדיג, ומכירת פנינים ששלו מן הים. מיקומו האסטרטגי של הכפר על חוף המפרץ הפרסי, הפכו את הכפר לאמירות פורחת ומשגשגת.
מפרץ שודדי הים- במהלך המאה ה18, עסקו חלק מתושבי איחוד האמירויות בשוד ימי במפרץ הפרסי. בשנת 1853, כפתה ממשלת בריטניה הסכם שלום ימי על תושבי האיחוד, על מנת לא לפגוע במסחר הימי עם הודו, ומדינות נוספות.מאז, נקרא האזור "חוף שביתת הנשק".כתוצאה מהסכם השלום, לקחה בריטניה חסות על שטח האמירויות, עד שנת 1971.
במהלך הנופש בדובאי, תשימו לב, שרוב המדינה הינה מדבר. אין בדובאי מקורות מים, בהם תוכלו לבקר.רק בנאות המדבר, תוכלו למצוא מים.את מי השתייה שואבים מאקוויפרים, ולמי השתייה, משתמשים במי ים מותפלים.בעונת הקיץ חם בדובאי. החום מגיע ל49 מעלות צלזיוס.אך, בשאר עונות השנה, הטמפרטורות נוחות יותר. בעונת האביב, הטמפרטורות יגיעו ל35 מעלות צלזיוס. בסתיו ובחורף, יגיעו בטמפרטורות, ל20 מעלות צלזיוס. אדמת דובאי, הינה אדמה שחונה. כמות המשקעים השנתית דלה מאוד, ומגיעה ל80 מ"מ מטר בשנה.
דובאי הינה אחת משבע האמירויות המרכיבות את איחוד האמירויות הערביות. דובאי היא האמירות השנייה בגודלה במדינה ושטחה כולל 4,144 קמ"ר. באמירות כמות התושבים הגדולה במדינה לעומת שאר האמירויות – כ-3.3 מיליון תושבים נכון לקיץ 2019. 80% מתושבי דובאי הם מהגרים ועובדים זרים שרובם מגיעים ממדינות ערב ומהודו. בירת האמירות היא העיר דובאי.
אמירות זו, אינה נופלת ממדינות מפותחות באמריקה ואירופה.
בדובאי, יש את אחד מנמלי התעופה הגדולים בעולם, ואת גורד השחקים בורג' חליפה, שהינו גורד השחקים הגבוה ביותר בכל העולם.
דובאי, משתייכת ביחד עם שאר האמירויות הערביות, אל "מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ".
בחמש השנים האחרונות נרשמת הגירה פנימה לאמירות בסדר גודל של 150-200 אלף מהגרים בשנה.
מ-2007 משכה דובאי אליה השקעות זרות מרחבי העולם נוכח הכרזתה כאזור סחר חופשי ללא מיסים על הכנסות. מדיניות זו הביאה את דובאי להפוך למרכז עסקי ותיירותי משמעותי וחשוב בכל העולם.
המנהיגים של איחוד האמירויות, הם המנהיגים של דובאי.
בשמות הנשיאים של איחוד האמירויות, תתקלו במהלך השהות בדובאי.
כאשר, עזבה בריטניה את איחוד האמירויות בשנת 1971, מונה לנשיא האמירות, השייח זאיד אבן סולטן.
על שמו, קרוי הכביש הראשי, החוצה את אמירות דובאי ל2.
הוא נפטר, בשנת 2004. כיום, שולט בדובאי מוחמד בן ראשד. הוא גם ראש ממשלת איחוד האמירויות.
מנהיג זה, מוערץ על תושבי דובאי, בשל פעולותיו הרבות והחשובות, שהביאו לפריחה, שגשוג, ופיתוח חסר תקדים של דובאי.
"איחוד האמירויות הערביות", היא מדינה אחת גדולה, השוכנת לחופי המפרץ הפרסי. המדינה, כוללת 7 אמירויות ערביות.
לכל אמירות יש אוטונומיה.
אך, יש ממשל אחד משותף לכל האמירויות, מטבע, ושפה משותפת- השפה הערבית.
מהם 7 האמירויות המרכיבות את האיחוד? דובאי, אבו דאבי, עג'מאן, פוג'יירה, ראס אל חימה, שארג'ה, אום אל קיוין.
מהי אמירות? כדי שנבין יותר לעומק את הפוליטיקה ובשלטון בדובאי, מומלץ שנבין מהי אמירות.
כל אמירות, היא פדרציה, המנהלת את עצמה, בתוך מדינת האם הגדולה.
בראש כל פדרציה, עומד שייח. לאחר פטירתו של השייח, מתמנה בנו תחתיו.
ישראל ואיחוד האמירויות, בתיווכה של ארה"ב, פרסמו יחד הצהרה אודות נורמליזציה בין שתי המדינות. במדינות יוקמו שגרירויות ויתקיימו טיסות ישירות ביניהן.
דונלד טראמפ נשיא ארצות הברית פרסם ביום ה' 13.8 את ההצרה המלאה מדינתו ושתי הכלות. לצד טראמפ, על הסכם השלום "הסכם אברהם" חתומים נתניהו והשייח מוחמד בן זייד שהוא נסיך הכתר של אבו דאבי וסגן מפקד עליון של איחוד האמירויות שמקבל את רוב ההחלטות במדינה וזאת לצד מצבו הרפואי הלא קל של הנשיא – שייח ח'ליפה בן זייד.
ישראל ואיחוד האמירויות יכוננו נורמליזציה מלאה, מה שאמור לתרום לקידום השלום בכל המזרח התיכון ולהעביר מסר שיש אפשרות אמיתית למימוש הפוטנציאל בקיים באזור. המשלחות של שתי המדינות אמורות להיפגש בשבועות הקרובים לחתום על הסכמים בתחום ההשקעות, תיירות, אבטחה, טכנולוגיה אנרגיה, בריאות ועוד.
חלק מההסכם כולל את הסכמת ישראל להשהות את הכרזת הריבונות על שטחים עליהם דובר ב"עסקת המאה" והיא תמקד את מאמציה בהרחבת הקשרים עם מדינות מוסלמיות נוספות, תוך עזרה של ארה"ב ואיחוד האמירויות. עוד הוסכם כי ישראל ואיחוד האמירויות יפעלו יחד באופן מידי בפיתוח של חיסון נגד נגיף הקורונה.
חלק נוסף בהצהרה מתייחס למקומות הקדושים בירושלים כפי שאלו נקבעו ב"עסקת המאה". התייחסות זו מדברת על יכולתם של מוסלמים הבאים בשלום להתפלל במסגד אל אקצה בהר הבית, כששאר המקומות הקדושים בעיר צריכים להישאר פתוחים עבור מתפללים מכל הדתות.
בהינתן ההסכם יחלו טיסות בין ישראל לאמירויות. טיסה לנמל התעופה הבינלאומי בדובאי מישראל אמורה לארוך כארבע שעות.