ההכרזה על הסכם שלום מתקרב בין מדינת ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות והכוונה לכונן יחסים דיפלומטים ביניהן, הפיח ברבים את התקווה והרצון לבקר בקבוצת המדינות, ובעיקר לערוך ביקור בדובאי, המדינה העשירה בקבוצה. איחוד האמירויות הערביות היא מדינה הנמצאת בצפון מזרח חצי האי ערב, לחוף המפרץ הפרסי. המדינה היא בעצם פדרציה, כמו ארצות הברית, המאגדת שבע אמירויות אשר בראש כל אחת מהן עומד בית מלוכה: דובאי, אבו דאבי, עומן, פוג'יירה, ראס אל חימה, שרג'יה ואום אל קיוין.
חשוב לדעת שעד לכתיבת שורות אלה, לא הסיר המל"ל (המטה לביטחון לאומי) את אזהרת המסע לאיחוד האמירויות, והמלצתו כרגע היא להימנע מביקור במדינה בעקבות מה שהוא מכנה "איום קונקרטי בסיסי" וזאת בעקבות פעילות של ארגוני טרור אשר פעילותם עלולה לסכן את ביטחונם של ישראלים אשר באים לבקר בה.
אנשים אשר מבקשים לבקר באיחוד האמירויות נדרשים להצטייד בויזה לפני הכנסם למדינה, אלא אם כן הם אזרחים של אחת המדינות הנמצאות ברשימת המדינות שאזרחיהן פטורים מדרישה זו. בין המדינות אשר נמצאות ברשימה ניתן למצוא את רוב מדינות העולם המערבי, אוסטרליה, רוסיה וחלק גדול ממדינות דרום אמריקה. אזרחי מדינות המזרח התיכון ואפריקה, נדרשים להצטייד בויזה וכמובן שביניהן גם אזרחי מדינת ישראל.
לרבים מאזרחי ישראל ישנה אזרחות נוספת ומחזיקים בדרכון זר (למשל הדרכון הפורטוגלי שהפך לנפוץ במיוחד) ולכן חשוב להכיר את סוגי הוויזות השונות להן נדרשים אזרחי המדינות השונות בבואם להיכנס לאיחוד האמירויות. חשוב מאד לא להסתמך על הזיכרון ולבדוק היטב לפני כל נסיעה, לכל יעד, את מדיניות הוויזה הנוכחית של מדינת היעד לא השתנתה. במקרים רבים ולעיתים תכופות יחסית משנות מדינות את מדיניות האשרות שלהן והן לא תמיד מפרסמות את הדבר בהבלטה, אם בכלל.
יש כאלה שלא צריכים בכלל ויזה כדי להיכנס לאיחוד האמירויות
לא כל הנכנסים לאיחוד האמירויות חייבים בויזה. אישור הכניסה לאזרחי מדינות אלו מוגבל בזמן והם אינם יכולים לשהות בה ללא הגבלה.
רשימת המדינות שאזרחיהן רשאים להיכנס לאיחוד האמירויות ללא ויזה למשך תקופה של 90 יום שאותם ניתן לנצל במשך 180 יום מרגע החתמת הדרכון: מקסיקו (חריגה, אזרחיה זכאים לVOA ל180 יום), כל מדינות האיחוד האירופי, אל סלבדור, הונדורס, איסלנד, ליכטנשטיין, מונטנגרו, נורבגיה, רוסיה, סנט וינסנט ושוויץ.
רשימת המדינות שאזרחיהן רשאים להיכנס לאיחוד האמירויות ללא ויזה למשך תקופה של 90 יום: ארגנטינה, ברבדוס, ברזיל, צ'ילה, קולומביה, קיריבטי, נאורו, פרגוואי, סרביה, איי שלמה, איי שייסל ואורוגוואי.
רשימת המדינות שאזרחיהן רשאים להיכנס לאיחוד האמירויות ללא ויזה למשך תקופה של 30 יום: סין, יפן, מקאו ואוקראינה.
מי יכול לבקש ויזה לאיחוד האמירויות?
האפשרות להגיש בקשה לוויזה, לכל אלו אשר אינם אזרחים של מדינות שאזרחיהן פטורים מהצורך בויזה או שזכאים לוויזה בזמן ההגעה, תלויה במדינת האזרחות, בגיל ובמגדר. למשל בעלי אזרחות מרוקאית, אלג'ירית, לובית, מאוריטנית וטוניסאית, רשאים להגיש בקשה לוויזה רק אם מלאו להם 40. לבעלי אזרחויות אחרות, הגיל המינימלי המאפשר הגשת בקשה לוויזה הוא 21 לגברים ו-23 לנשים.
נדרש אישור מיוחד לבעלי אזרחות ישראלית וקטארית
נכון שהוכרז על השלום הצפוי בין שתי המדינות, אבל עד להודעה חדשה נדרש מי שמעוניי להיכנס לאיחוד האמירויות עם דרכון ישראלי (או קטארי), לקבל אישור מיוחד ממשרד החוץ של איחוד האמירויות. יחד עם זאת, אזרחים ישראלים רשאים לעבור דרך שדות התעופה כל עוד הם נשארים בתחומם.
הגשת בקשה מקוונת ללקוחות חברות תעופה
ישנן חברות תעופה אשר הנוסעים בהן יכולים להגיש בקשה מקוונת לוויזה באמצעותן ואלו הן: Air Arabia, Air Astana, Emirates, Etihad, Air Baltic, Air Serbia, fly Dubai, Turkish Airline, Indigo Airlines
ויזה ל-30 בזמן ההגעה (Visa On Arrival)
ויזה בזמן ההגעה (או בקיצור באנגלית VOA) היא ויזה שניתן לקבל בשעה שנוחתים ביעד אותו אנו רוצים לבקר ואין צורך לדאוג לקבלתה לפני כן.
דרכונם של אזרחים ומחזיקי דרכון של אחת המדינות הנמצאות ברשימה המפורסמת על ידי איחוד האמירויות, יוחתם בחותמת של ויזת ביקור למשך 30 ימים ללא עלות, הארכת תוקף הוויזה כרוכה בתשלום עמלה . בעת קבלת הוויזה, על הדרכון להיות תקין ובתוקף לחצי שנה לפחות.
רשימת המדינות שאזרחיהן זכאים לוויזה בזמן ההגעה: אנדורה, אוסטרליה, איי הבהמה (90 יום), ברוני, קנדה, קוסטה ריקה (90 יום), הונג קונג, אירלנד, קזחסטן, מלזיה, האיים המלדיווים (90 יום), מאוריציוס, ניו זילנד, סאן מרינו, סינגפור, דרום קוריאה (90 יום), בריטניה, ארצות הברית והוותיקן.
על פניו זהו סוג הוויזה הפשוט ביותר. הרי אין צורך לגשת לשגרירות, למלא טפסים לפני הנסיעה, להתראיין ועוד מיני דברים אשר עלולים לגזול מהנוסע זמן יקר. אבל, גם לVOA- ישנם מספר חסרונות. גם קבלת ויזה מסוג זה כרוכה בהשקעה של זמן ועלולה להאריך את משך ההמתנה עד ליציאה משדה התעופה. בחלק משדות התעופה הסואנים ההמתנה לקבלת הוויזה עלולה להמשך גם 3 שעות.
ויזת מעבר – Transit visa
נוסעים של כל חברות התעופה הבינלאומיות רשאים להיכנס לאיחוד האמירויות לתקופה של 96 שעות לאחר שקיבלו וויזת מעבר בשדה התעופה. על מנת לקבל ויזת מעבר, על הפרש השעות שבין הנחיתה לבין טיסת ההמשך להיות ארוך מ-8 שעות ויעדה של טיסת ההמשך חייב להיות למדינה שלישית. תנאי נוסף לקבלת ויזת מעבר הוא שלמבקש תהיה הזמנה לשהות בבית מלון.
אזרחי המדינות הבאות אינם זכאים לוויזת מעבר: אפגניסטן, עירק, ניג'ר, סוריה, סומליה ותימן.
כל הנוסעים אשר איחוד האמירויות משמשת להם תחנת ביניים פטורים מתשלום עמלה כלשהי על כניסה שמשכה קצר מ-48 שעות. על מנת להאריך את תוקפה של ויזת המעבר יש לשלם עמלה בסך של 20 דירהם (דולר של איחוד האמירויות, AED) השווים לכ-5.5 דולר.
חושבים לעבוד באמירויות? תצטרכו וויזת עבודה
רוב התושבים באיחוד האמירויות הם אזרחים זרים ומשפחותיהם, אשר באו אליה למטרת עסקים או עבודה ומנצלים את העושר העצום של המדינה המדברית. המונים נוהרים למדינה המבטיחה שכר פטור ממס, וחבילות של מגורי יוקרה.
על מנת לעבוד באיחוד האמירויות יש להצטייד קודם כל באישור עבודה ובוויזת עבודה. המשרד האחראי על הנפקת אישורי עבודה הוא משרד העבודה של איחוד האמירויות
( Ministry of Human Resources and Emiratisation –MoHRE ).
שבוע העבודה במדינה המוסלמית נמשך בין הימים ראשון עד חמישי, בדומה לישראל. יוום שישי הוא היום הקדוש למוסלמים.
את הגשת הבקשה לאישור עבודה באיחוד האמירויות צריך לעשות המעסיק ולא העובד. תוקפו של אישור העבודה תלוי בתנאי חוזה העבודה שבין המעסיק והעובד הספציפי. תוקפו של חוזה העבודה צריך להיות ארוך משישה חודשים.
על העובד להצטייד בדרכון שבתוקף לפחות לחצי שנה בזמן כניסתו לאמירויות ובתמונת פספורט עם רקע לבן. מי שכבר נמצא בשטח האמירויות ויש לו ויזת עבודה יכול להגיש בקשה לשינוי הויזה וגם יכול להכנס ולצאת ממנה ללא הגבלות.
תוקפו של אישור העבודה הוא למשך חודשים מיום קבלתו ועל סמך האישור יכול העובד להכנס לאיחוד האמירויות.
לאחר שנכנס העובד לאיחוד האמירויות על סמך אישור העבודה על העובד, צריכה החברה המעסיקה להשלים בדיקות רפואיות פורמליות של העובד, לסדר לו תעודת תושב של איחוד האמירויות. לאחר מכן יקבל העובד מהמינהל הכללי לענייני תושבות וזרים (המינהל הכללי לענייני תושבות וזרים – GDRFA) של האמירות בה הוא מתכנן לעבוד את החותמת המיוחלת בדרכון, אשר תוקפה הוא ל-60 יום. בדרכון גם מצויין כי העובד ממומן על ידי החברה בה הוא מועסק.לאחר קבלת החותמת בדרכון, יכול העובד להכניס גם את בני משפחתו לאיחוד האמירויות.
