נמל התעופה הבין לאומי של דובאי

omdb airport مطار دبي الدولي

נמל התעופה הבינלאומי דובאי נחשב לנמל התעופה הבינלאומי העמוס ביותר בכל המזרח התיכון. הנמל נמצא כארבעה ק"מ מזרחית לדובאי. ב-2014 עברו בנמל יותר מ-70 מיליון נוסעים ויותר משני טון מטען כשכל שבוע הוציא הנמל 8,000 טיסות. הנמל נתפס כדוגמה לאירוטרופוליס – צורה חדשה של התפתחות יישוב עירוני המסתמך על נמל תעופה רחב כעוגן כלכלי ותעסוקתי.

תנועת הנוסעים בנמל  גדלה משנה לשנה, כשהוא הופך להיות עם הזמן אחד מנמלי התעופה העמוסים בכל העולם. ב-2014 נרשם כנמל השישי בעומסו בעולם. בתחילת 2015 דורג הנמל כבר במקום השלישי כשמקדימים אותו הנמלים בבייג'ינג ואטלנטה. ב-2016 עברו בנמל יותר מ-86 מיליון נוסעים. ב-2017 זכה במקום השלישי בדירוג של שדות התעופה הטובים בעולם. 

בנמל פועלות כ-140 חברות תעופה להן 270 יעדים לכל רחבי העולם. הנמל משמש כבסיס של מספר חברות תעופה וביניהן חברת "אמירייטס", "אמירייטס סקיי קרגו" ו"פליי דובאי" ואף כבסיס משני לחברות "פקיסטן אינטרנשיונל איירליינס", "אייר בלו" ו"אייר אינדיה". 

ההיסטוריה של נמל התעופה של דובאי

בקיץ 1937 החלה חברת התעופה הבריטית "אימפריאל איירווייז" להפעיל קו טיסות לשדה התעופה. בתחילת 1938 היו לחברה כארבע טיסות בשבוע מלונדון, כשהמסלול בנמל התעופה באותה עת היה עשוי חול דחוס. ב-1940 החלה חברת התעופה הבריטית "בריטיש אוברסיס אייווייז קורפוריישן" לעצור בחניית ביניים בנמל בקו הטיסות שלה לסידני. 

בניית נמל התעופה החלה ב-1949. הנמל נפתח רישמית ב-1963 ובו היה מסלול אספלט באורך של כמעט שלושה ק"מ ומצויד במערכת נחיתת מכשירים. במחצית השנייה של שנות ה-60 הורחב הטרמינל בנמל התעופה בצורה משמעותית ובשנות ה-70 הורחב המסלול לכמעט ארבעה ק"מ וזאת בכדי שיוכל לקלוט לתוכו מטוסי בואינג 747 והקונקורד. 

עד שנות ה-80 היווה הנמל נקודת עצירה משמעותית לחברות תעופה מאסיה ואירופה. השימוש בנמל כנקודת עצירה לתדלוק פסק על כניסת מטוסים המיועדים לטיסות ארוכות. 

לאחר כניסת השימוש במטוס איירבוס A380 הורחב הנמל בעלות כוללת של 230 מיליון דולר, בכך שיוכל להתמודד עם מטוסים מאותו הדגם, כשחברת "אמירייטס" הזמינה באותה עת כ-140 מטוסים מאותו הדגם. 

המתקנים בנמל

טרמינל 1

לטרמינל קיבולת של 22 מיליון נוסעים בשנה והוא משמש יותר ממאה חברות תעופה. זרוע C בטרמינל נפתחה ב-2000 והיא יועדה להיות המבנה הגדול בנמל עד פתיחתו של טרמינל 3. בקונקורס ישנם 50 שערי עלייה למטוסים שחלקם הוא באמצעות גשרי עלייה למטוס. לאחר השלמת בניית זרוע D תהיה זרוע C חלק מטרמינל 3. 

טרמינל 2

הטרמינל נבנה ב-1998 והוא בעל קיבולת של עד חמישה מיליון נוסעים בשנה. טרמינל 2 משמש בעיקר חברות תעופה מהמפרץ הפרסי, איראן, פקיסטן ואפגניסטן. לאחר שהורחב, משמש טרמינל 2 מ-2009 כבסיס הפעולה הראשי של חברת התעופה "פליי דובאי". 

טרמינל 3

הטרמינל חלש על שטח של 370 דונמים כשנחנך. הטרמינל נבנה בעלות כוללת של 4.5 מיליארד דולרים ובו עושות שימוש רק שתי חברות – "אמירייטס" ו"קוואנטס". לטרמינל קיבולת של 27 מיליון נוסעים בשנה, יש בו חמישה גשרי עליה דו מפלסיים למטוסים המותאמים למטוסי האיירבוס A380. 

זרוע A בטרמינל נחנכה ב-2013 והגדילה את קיבולת הנוסעים לכדי 43 מיליון בכל שנה. אז גם הותקנו 18 גשרים למטוס איירבוס A380, מה שהוביל את קונקורס A לטרמינל הייעודי הראשון בעולם עבור אותו איירבוס A380.

מסוף מטענים

נחשב למסוף המטענים מהגדולים בעולם. נכון להיום מטפל המסוף ב-2.4 טון מטען בכל שנה. המסוף הורחב ב-2018 על מנת שיוכל לטפל בשלושה מיליון טון מטען בשנה. 

דרכי הגעה ויציאה

הכביש המהיר D89 מקושר לנמל. אוטוסטרדה E311 מקשרת את הנמל לראס אל ח'ימה ולשאר האמירויות במדינה. 

בהגעה ברכבת לנמל יש לעשות שימשו בקו האדום והירוק של מטרו דובאי, כשלנמל יש גם שירות אוטובוסים ומוניות סדיר אליו וממנו.

בשיתוף

שירותי הגירה מתקדמים

דילוג לתוכן