אבו דאבי

אבו דאבי הינה האמירות הגדולה ביותר מבין שבע האמירויות המרכיבות את איחוד האמירויות הערביות. האמירות חולשת על שטח של 67,340 קמ"ר והיא מהווה כ-87% משטח איחוד האמירויות הערביות.

אבו דאבי גובלת בצפונה במפרץ הפרסי, בצפון מזרח באמירויות של דובאי ושארג'ה, במזרח עם עומאן ובדרום מערב עם סעודיה.

בירתה של אבו דאבי ההיא העיר אבו דאבי המשמשת גם כבירת המדינה עצמה.

מקור השם אבו דאבי

השם "דאבי" בערבית הוא צבי. בעל חיים שהיה בעבר נפוץ באזור. המילה "אבו" משמע אבא של מישהו. צירוף שתי המילים יוצר את המשמעות "אבא של דאבי" – האבא של הצבאים.

היסטורית אבו דאבי

האזור היה מיושב עוד באלף השלישי לפני הספירה. ההתיישבות הראשונה באבו דאבי התבססה על דייג ונוודות באופן הדומה לשאר ההתיישבויות העתיקות באותה עת. אופי חיים זה התקיים באבו דאבי עד לאמצע המאה ה-20. במאה זו החלה להתבסס אט אט תעשייה מקומית ובה פרחה תעשיית הפנינים שהייתה התעשייה המיוצאת ביותר. ב-1939 הוענקו זכינויות להוצאה של נפט באזור. התחום התפתח רק לאחר קבלת עצמאותה של המדינה ב-1971.

פוליטיקה וממשל

אמיר אבו דאבי הוא ח'ליפה בן זאיד אאל נהיאן שמכהן גם כנשיא איחוד האמירויות הערביות. המשטר הינו מונרכיה דתית המתבסס על חוקי השריעה. אין פרלמנט נבחר אך קיימת אספה עממית המאפשרת לאזרחים מידה מסוימת של חופש פוליטי.

כלכלת אבו דאבי

רוב הכסף בכל המדינה מגע ממכירת נפט. ב-2011 התמ"ג המקומי הוערך בסכום של 806 מיליון דירהם.

גאוגרפיה

גבולותיה של אבו דאבי אינם מוגדרים מה שהביא בעבר לסכסוכים עם אמירויות סמוכות בעיקר סביב נאות המדבר בוריימי.

רוב שטחה של אמירות אבו דאבי אינו מיושב ומכוסה חולות. לשטח האמירות נוספו כ-200 איים שמחוץ לקו החוף שאורכו כ-700 ק"מ. בשנים האחרונות קיים ניסיון לייעור והקמה של שטחים חקלאיים.

דמוגרפיה

אבו דאבי מהווה את האמירות השנייה בגודלה במדינה מבחינת אוכלוסייה. נכון ל-2008 התגוררו באבו דאבי כ-1.5 מיליון תושבים כש-31% היו ערבים ילידי המקום. ב-2011 גרו באבו דאבי יותר משני מיליון תושבים בשל ריבוי טבעי והגירה מתונה לתוכה.

במדינה עצמה 70% מהתושבים הם גברים. 61% גרים באזורים עירוניים. הגיל הממוצע לנישואין לגברים הוא 26 ושבעה חודשים ולנשים 25 ושבעה חודשים. תוחלת החיים נעה בין 69-70.

האסלאם היא הדת הרשמית בכל המדינה. הממשל מסבסד כ-95% מהמסגדים ומעסיקה את האימאמים בהם. 5% מהמסגדים הנותרים הם מסגדים פרטיים. באבו דאבי רוב המסגדים מגיעים מהאסכולה המאלכית או מהמוואחידון.

בשיתוף

שירותי הגירה מתקדמים

דילוג לתוכן