הסכם אברהם הינו הסכם לנרמול היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות.
ההסכם נערך בתיווכה של ארה"ב והוא הוצג באוגוסט 2020. נשיא ארה"ב, דונאלד טראמפ, כינה את ההסכם כ"הסכם אברהם" על שמו של אברהם המקראי, כדמות המקשרת בין הדתות האברהמיות.
הרקע להסכם
בין המדינות התקיימו יחסים לא רשמיים ויחסי מסחר מאז הסכם אוסלו. היחסים הרשמיים בין המדינות החלו בסוף 2015 כשמשרד החוץ הישראלי הודיע על פתיחה של נציגות ישראלית רשמית בעיר אבו דאבי. מנגד, הצניע הממשלה המקומית את המהלך והמעיטה בחשיבותו.
לאורך השנים התחממו היחסים בין שתי המדינות. התחממות היחסים באה לידי ביטוי במספר אירועים. אחד מהאירועים הבולטים קרה בסוף 2018 כשנבחרת ישראל בג'ודו לקחה חלק בטורניר הגראנד סלאם שהתרחש באבו דאבי. בתחרות עצמה הוצג דגל ישראל והמנון התקווה נוגן לראשונה.
בשנים האחרונות מספר שרים מממשלת ישראל ביקרו באמירויות במסגרת כנסים בינלאומיים, ביניהם יובל שטייניץ ששימש כשר האנרגיה, איוב קרא שהיה שר החקלאות וישראל כץ כשר החוץ. בקיץ 2020 נחת בפעם הראשונה בנתב"ג מטוס של חברת התעופה "איתיחאד איירווייז" שהגיע מאבו דאבי.
בסוף 2019 אישרו מספר גורמים כי שערי איחוד האמירויות צפויים להיפתח עבור אזרחי ישראל במסגרת יריד "אקספו" שנדחה מ-2020 לסוף 2021 כשאישור זה אמור להישאר על כנו גם לאחר היריד.
בסוף ינואר 2020 הציג הנשיא טראמפ את תוכנית השלום של ישראל והפלסטינאים. למול תוכניתו של טראמפ, הודיע נתניהו כי בכוונתו לספח שטחים מיהודה ושומרון שחלקם בבקעת הירדן. באיחוד האמירויות הערביות בירכו על תוכנית השלום ומנגד הביעו התנגדות לסיפוח. ביוני 2020 פורסם ב"ידיעות אחרונות" ציטוט של יוסף אל עותייבה, המשמש כשגריר איחוד האמירויות בארה"ב, שאמר כי ישנו פוטנציאל רחב ומשמעותי לקשרים חמים בין האמירויות לישראל, כשפוטנציאל זה יכול להיפגע אם יתבצע אותו סיפוח.
פרטי ההסכם
אדריכלי ההסכם הם דונאלד טראמפ נשיא ארה"ב, בנימין נתניהו ראש ממשלת ישראל והשייח' ח'ליפה בן זאיד אאל נהיאן נשיא איחוד האמירויות הערביות והאמיר של אבו דאבי.
בצדו של טראמפ היו לעזר יועציו היהודיים אבי ברקוביץ' וג'ארד קושנר. מטעם ישראל לקחת חלק בהסכם ראש המוסד יוסי כהן. אישים נוספים שלקחו חלק היו איש העסקים הישראלי אמריקאי חיים סבן, שגריר ישראל בוושינגטון רון רדמר ושגריר איחוד האמירויות בוושינגטון יוסף אל תועייבה. ב-AP דווח כי המגעים להסכם החלו בוועידת ורשה בתחילת 2019 ועסקו בעיקר סביב הסוגייה האיראנית.
עיקרי ההסכם שפורסמו לקהל הרחב כללו את הנקודות הבאות: כינון של יחסים דיפלומטיים מלאים בין שתי המדינות; הקמת שגרירויות הדדיות; טיסות ישירות בין המדינות; שיתופי פעולה ישירים בתחום התיירות, ביטחון, טכנולוגיה, אנרגיה, בריאות, תרבות וסביבה; הקפאה של ישראל את תהליכי הסיפוח ביהודה ושומרון; הסכמת ישראל לפתרון שתי מדינות לסיומו של הסכסוך עם הפלסטינאים.
באוגוסט 2020 פורסם ב"ידיעות אחרונות" כשחלק מהעסקה כוללת אף הפשרת עסקת נשק מצד ארה"ב שתאפשר לאמירויות ליהנות, בין היתר, ממטוסי הקרב F-35 כשישראל התנגדה להעברת מטוסים אלו בעבר. נוכח הפרסום פורסם מטעם לשכתו של נתניהו כי "בשיחות, ישראל לא שינתה את עמדותיה נגד מכירת נשק שובר שוויון וטכנולוגיות ביטחוניות מתקדמות למדינה כלשהי במזרח התיכון".
שר הביטחון בני גנץ שלח מכתב לראש המל"ל מאיר בן שבת ולנתניהו אודות התנהלות בלתי תקינה בכל הנוגע להסכמת ארה"ב וישראל בהעברת אותם מטוסי קרב לאמירויות ועצם העובדה שכלל התהליכים לא עדכן נתניהו אותו ואת הרמטכ"ל. לצד גנץ הביע גם שר החוץ גבי אשכנזי כי הוא מתנגד למכירת מטוסי הקרב לאמירויות.
לאחר החשיפה אישר ממשלו של טראמפ את מכירת מטוסי ה-F-35 לאמירויות. קושנר הוסיף כי ההסכם העלה את הסיכוי למכירת אותם מטוסים לאיחוד האמירויות. שר החוץ של האמירויות טען שבקשת הרכישה קדמה להסכם והם מצפים שנוכח ההסכם הוא יקל על רכישת אותם מטוסים. ההתנגדות הפומבית בישראל נוכח מכירת המטוסים הביאה את איחוד האמירויות הערביות לבטל את פגישת השגריר שלה עם נציגים של ישראל וארה"ב.
תגובות המערכת הפוליטית בישראל
מי שבירכו ללא כל סייג אודות ההסכם היו מרצ, העבודה, יש עתיד וכחול לבן. בליכוד חלק מחברי הכנסת בירכו גם הם על ההסכם ללא כל סייגים. אחרים בירכו על ההסכם אך מתחו ביקורת על הוויתור בהחלת הריבונות ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן. בין אותם מסתייגים היו מירי רגב, יולי אדלשטיין וגדעון סער.
מפלגות ואישים נוספים במערכת הפוליטית הישראלית היו גם כן עם תחושות מעורבות. בינהם ניתן לכלול את שר התקשורת יועץ הנדל שהתסייג גם הוא מהוויתור על ההתיישבות ועל הגבול המזרחי של ישראל.
ב"ימין החדש" נפתלי בנט בירך על ההסכם אך תקף את הדחייה או הביטול בהחלת הריבונות הישראלית. ב"איחוד הלאומי" הצהיר בצלאל סמוטריץ' ש"נרמול היחסים עם איחוד האמירויות הוא צעד חשוב, אבל הוא אינטרס של איחוד האמירויות מול איראן כאויב משותף, לא פחות משהוא אינטרס שלנו ולכן לא יעלה על הדעת שאנחנו נידרש 'לשלם' בתמורתו בהקרבה של אינטרס חיוני כמו החלת הריבונות ביהודה ושומרון והורדת איום הקמת מדינת הטרור הפלסטינית מסדר היום".
משה "בוגי" יעלון, ראש מפלגת תל"ם בירך על כינון היחסים בין המדינות, כשבנוסף טען כי נתניהו עושה שימוש בסיפוח השטחים כספין פוליטי לטובתו, מה שפוגע גם ביחסים מול הירדנים.
המתנגדים לכל ההסכם הגיעו מהמפלגות הערביות. איימן עודה, ראש הרשימה המשותפת וחד"ש, טען כי "כל עוד ישראל ממשיכה לשלוט במיליוני פלסטינים בשטחים הכבושים ימשיכו לחגוג אשליות של שלום על מדשאות בחוץ לארץ בלי לתקן את המציאות פה בארץ". במפלגת בל"ד אמר העומד בראשה, מטאנס שחאדה, כי "סיום הכיבוש אינו מתונה בשום פרס וחייב להתבצע. זו בגידה מצדה של האמירויות ולא פחות מנעיצת סכין גבגו של העם הפלסטיני ושל העמים הערבים".
תגובות ברחבי העולם
נוכח ההסכם רוב מדינות העולם בירכו אודות ההסכם שגיבשו שתי המדינות.
אלו שהביעו שביעות רצון מההסכם שהתגבש כולל את ארגוני האו"ם והאיחוד האירופי. לצידם ברכו על ההסכם אוסטריה, אוסטרליה, אוקראינה, אורוגוואי, איטליה, אלבניה, אתיופיה, בולגריה, בחריין, בלגיה, ברזיל, גוואטמלה, גרמניה, דנמרק, הודו, הולנד, הונגריה, הונדורס, בריטניה, הפיליפינים, סין, טאייוואן, יוון, יפן, לטביה, ליטא, מאוריטניה, מולדובה, מצרים, מקדוניה הצפונית, נורבגיה, ניו זילנד, סלובניה, ספרד, עומאן, ערב הסעודית, פולין, פורטוגל, פינלנד, פרו, צ'כיה, צרפת, קולומביה, קוסטה ריקה, דרום קוריאה, קנדה, קפריסין, קרואטיה, רומניה, רוסיה ושבדיה.
גוש נוסף של מדינות הביעו תגובות מעורבות שבתוכן גם הסתייגות מההסכם או המשמעויות שלו. המדינות שהביעו תחושות מעורבות כוללות את דרום אפריקה, ירדן, לבנון, לוכסמבורג, מלזיה, סודן ופקיסטן.
המדינות שהביעו התנגדות חריפה להסכם שהתגבש כללו את איראן, טורקיה, כווית, טוניסיה, תימן, הרשות הפלסטינית וארגון החמאס ששלוט בעזה.
